שפת גוף בסרטון :

שלב ראשון :

קודם כל נתחיל בתכנון הסרטון :

כל סרטון טוב מורכב משלושה חלקים , ובקיצור מנ"א

מ-מחוות -הבעות פנים , יש מבט למצלמה ? יש תנועות ידיים ?

נ-נגישות - איך אני מגישה את הידע שלי?בצורה ברורה ?אני מסבירה את הרציונל שבדברים ?או גורמת לצופה לתסכול כי הוא לא מבין עד הסוף?

א-אישיות- האישיות שלנו עוברת דרך המסך , אין צורך לנסות להיות כמו.. בנוסף לזה יש אישיות עיסקית , אני ממש בעד לייצר שפה שהיא של העסק.

לקחת מעולם תוכן אחר ולאמץ (למשל לעסק של מכוניות לדבר על אריות ושמי שקונה את המותג הוא השולט )

אז כשתרצו לתת סרטון ערך תשאלו את עצמכם,

מה המנ"א שלי?

שלב שני:

דבר נוסף שמטריד בעלי עסקים רבים הוא העניין הטונלי אז מה עושים ?

אנו חושבים המון לפני ובזמן הסרטון, מתאמצים לשנן את מה שיש להגיד ושוכחים

בגלל זה לגוון בטון.

ברגע שמישהו מדבר באותו טון זה נשמע חסר ורגש רובוטי,

בניגוד למי שמגוון ומייצר עניין.

אז מה עושים ??

את הטיפ הזה למדתי מהמנהלת שלי בבית הספר היסודי

(הדבר היחידי בערך שאני זוכרת משם)

קחו סיפור ילדים ותקראו אותו כאילו אתם מקריאים לילד - כשנקריא סיפור לילד, אנחנו בטבעי משחקים עם הטון.

אחר כך תצלמו את הסרטון,

אתם תראו שבטבעי יצא לכם שינוי טונאלי, כי אתם מייצרים למוח המשך למה שהיה לפני.

נשמע תמוה?תנסו!! אין לכם מה להפסיד ובטח תופתעו כמו שאני הופתעתי

שלב 3 :

ובסוף , תכלס כשמצלימים סרטון איך גורמים ללקוח להתאהב??

מכירים את זה שאתם אוהבים מישהו ואתם לא יודעים למה אבל פשוט התאהבתם בו?

איך זה קורה?

קודם חשוב לציין שגם אם יש לנו את המוצר הטוב בעולם!!

אם הלקוח לא מכיר אותנו הוא לא "יתאהב" בנו ויקנה ממנו.

באיזה שהוא מקום אפשר להגיד ש*אנחנו המוצר,

וברגע שהלקוח יכיר אותנו הסיכוי שהוא ירכוש גדל משמעותית.

דרך מעולה להציג ללקוח מי אנחנו היא דרך סרטון.

אז איך אני יכולה להתאהב במישהו, באישיות שלו,

בלי שמעולם לא פגשתי אותו פנים מול פנים??

התשובה היא "אוקסטוצין" - הורמון האהבה שמופרש לנו במוח.

איך נגרום ללקוחות שלנו להפרשת אוקסטוצין דרך וידאו??

נעבור על כמה דרכים, ואני רוצה שבסרטון הבא שתצלמו תתאמנו על שלושתם:

1. להסתכל בעיניים.

איך אפשר??

כשמצלמים מסתכלים על המצלמה,

ולא על עצמנו!

תשובה לכך בתמונה המצורפת.

בצורה זו הצופה מרגיש שאנחנו מסתכלים לו ישר בעיניים.

דבר נוסף זכרו למצמץ -

אנחנו כ"כ מרוכזים בטקסט, שאנחנו שוכחים למצמץ וזה נותן תחושה מוזרה.

נסו פעם אחת, צלמו את עצמכם עם למצמץ ופעם שנייה בלי ותראו איזה הבדל עצום.

2. חיוך.

לפעמים אנחנו כ"כ רציניים שאנחנו שוכחים לחייך.

3. לדבר עם *ידיים.

רבים מבעלי העסקים מצלמים אך ורק את הפנים.

במקום זאת צלמו את כל פלג הגוף העליון - תזיזו את הידיים.